1971-1990

ההתחלה

בתחילת שנות ה-70 ספורט הקשתות נתפש כספורט לנכים והיה קושי משמעותי לשכנע אנשים "בריאים" ובעיקר בני נוער להצטרף לענף. נעשו פעולות הסברה שונות ומספר חברים חדשים , בוגרים ונוער, הצטרפו.

במסגרת "איגוד ישראלי לחובבי קשתות" נערכו תחרויות פנים באולם של מרכז איל"ן בר"ג ותחרויות חוץ במגרש הקוצי בר"ג (היום נמצא שם קניון ר"ג). את המטרות איחסנו בשער 12 של איצטדיון רמת גן וצריך לציין שתנאי האימונים והתחרויות היו קשים ביותר, הציוד דל וכל ההוצאות נפלו על חברי האיגוד באין כל תמיכה ממוסדות הספורט השונים.

בשנת 1971 "נפל דבר" כאשר באמצע אליפות ישראל למרחק של 18 מ' נולדה ליהודה יעקובוביץ בת ששמה ליאור. בסיום התחרות הוחלט לקרוא את אליפות ישראל על שמה: "תחרות ליאור" אשר התקיימה מספר שנים ברצף עד לפרישתו של יהודה.

1972 התקיימה אולימפיאדת מינכן הארורה. במסגרתה נערך קונגרס פיט"א שהחליט לקבל את ישראל כחברה בארגון. במקביל ישראל התקבלה גם לארגון הקשתות האירופי. חשוב לציין שהחלטות אלו גרמו למוסדות הספורט בישראל סוף סוף להכיר באופן רשמי בקיומו של ענף הקשתות ברשימת ענפי הספורט הרשמיים.

ובינתיים בעולם

אולימפיאדת מינכן בשנת 1972 הייתה האולימפיאדה הראשונה בה חזר החץ וקשת למשחקים לאחר הפסקה של 54 שנה.

בשנת 1974 - האוורד ליפשיץ, דר' יוסי כהן ויהודה יעקובוביץ נוסעים לאליפות אירופה בזגרב שביגוסלביה של אז. יש להזכיר שבהעדר תמיכה, למעט סכום קטן מרשות הספורט והועד האולימפי, כל הוצאות ההשתתפות בתחרויות בחו"ל היו על חשבון הקשתים. לאט לאט התגבש סגל קשתים שהתאמן בצורה מסודרת. הקשתים שהשיגו את התוצאות הטובות במבחנים השונים נבחרו לייצג את ישראל בחו"ל.

בשנת 1975 – אליפות עולם באינטרלאקן – שויצריה. קשתים: האוורד, שמשון זאבי, יהודה יעקובוביץ. תחרות זאת הייתה הראשונה של שמשון זאבי בנבחרת ישראל. שמשון, אזרח ישראלי שחי וירה בארצות הברית, התקבל לנבחרת בזכות הישגיו ולאחר שנוצר קשר בינו לבין האיגוד צורף לסגל. שמשון חזר לישראל ב1977 ונכנס באופן פעיל לאיגוד.

בשנת 1978 – אליפות אירופה באנגליה. קשתים: האוורד, שמשון זאבי, אמנון וינשטיין, יהודה יעקובוביץ.בתחרות זאת השתתף לראשונה במדי הנבחרת אמנון ויינשטיין. ויינשטיין, בונה כינורות בעל שם עולמי, היה פעיל ובולט שנים רבות באיגוד ואף הקים בהמשך את הצד המקצועי של פרויקט קשת אילון הנמשך עד היום.

בשנת 1979 – אליפות עולם בברלין – גרמניה. קשתים: האוורד, אמנון, שמשון זאבי. יהודה: מאמן וראש משלחת. תחרות זו התקיימה באיצטדיון המפורסם שבו צפה היטלר באולימפיאדה ב1942.

ובינתיים בעולם

באולימפיאדת מונטריאול בשנת 1976 זוכה הנבחרת האמריקאית בכול המדליות האפשריות ומבססים את שליטתם בתחום.

לאורך כל השנים חברי האיגוד התאמצו כדי להביא חברים חדשים ובעיקר בני נוער. נפתחו חוגים בקאנטרי בתל אביב על ידי יהודה יעקובוביץ, באלי"ן ירושלים על ידי האוורד ומאיר אלבז ובבית בארבור על ידי אמנון ויינשטיין ועמיקם כהן. מהחוגים הללו צמחו שני קשתים מצטיינים. אילן נקש שהחל לירות בגיל 11 והיה ממצטייני הנוער לאורך שנים רבות ובגיל 16 כבר התמודד מול הבוגרים וגדעון סקופ שהיה פעיל בנבחרת משנת 1980 ועד לשנת 1983. האיגוד הצעיר ביצע תצוגות ירי במסגרות שונות, בבתי ספר, במועדונים ואפילו בצבא. בשנים אלו קשרים אישיים קבעו לעיתים אם מפעל, או מועדון יתקיים אם לאו ויהודה הפעיל המון קשרים על מנת לבסס את הקשתות הן במוסדות המדינה והן בתקשורת

בשנים אלו האוורד ליפשיץ ויהודה יעקובוביץ היו שני הקשתים המובילים בהישגי הירי ובעיקר בסבבי פ.י.ט.א. שנים אלו היו קריטיות לענף מכיוון שבשלב זה הקשתות בארץ חדלה מהיותה תחביב מוזר של כמה אנשים והפכה לענף ספורט מסודר, בעל מנגנון ניהול מוסדר וספורטאים מקצועיים להם נכתבו תוכניות אימון סדורות. בתקופה זו ענף קשתות הצטרף למשפחת הספורט והפך לספורט רשמי ומוכר על ידי המדינה.

בשנת 1980 – האיגוד התקבל ל"התאחדות הספורט בישראל" מתוקף היות הקשתות מקצוע אולימפי. יתרה מכך, השם היה: "ועדת קשתות" והשם הבינלאומי היה: "איגוד קשתי ישראל". בעזרת היכרות עם מנכ"ל ההתאחדות, שמואל ללקין העולם נפתח. עמד לרשות הענף תקציב ששימש לקניית ציוד, ארגון תחרויות, נסיעות לתחרויות בחו"ל ועזרה למועדונים. יהודה יעקובוביץ שהיה מצוי בעולם הספורט ובעסקניו הצליח אף להביא עיתונאים רבים כדי לסקר תחרויות.

בשנה זו עבר האוורד ליפשיץ את הרף האולימפי והחל להתכונן לקראת השתתפות באולימפיאדת מוסקבה. גדולה

הייתה האכזבה כאשר נודע שמדינת ישראל הולכת אחרי ארצות הברית ומחרימה את האולימפיאדה ובכך לא יצאה

כלל משלחת ישראלית למשחקים ונגוזה התקווה לשליחת קשת ישראלי ראשון לתחרות חשובה זו.

הודות להיכרות בין יהודה יעקובוביץ למיכה שמבן, שהיה מזכיר הפועל גבעתיים, הקשתים קיבלו רשות להתאמן

במגרש הכדורגל שבדרום העיר ולקיים עליו תחרויות. ברבות החודשים המגרש הועמד לרשות המועדון כולל שני

חדרים במבנה המתנ"ס ששימשו מחסן ומועדון. שמו של מועדון זה היה מועדון קשתי תל אביב. את המועדון ניהל

עמיקם כהן ביחד עם יהודה ובסופו של דבר היה המועדון הגדול והפעיל ביותר עד לפתיחת מועדון הרצליה ובגבעתיים

התקיימו רוב התחרויות והאירועים הרשמיים.

ההשתתפות בתחרויות בחו"ל יצרה קשרים מבורכים עם קשתים ומאמנים זרים שעזרו לנו מבחינה מקצועית ופוליטית. בשנים אלו גם בוטל קוד הלבוש "לבן לבן" אשר הונהגה על ידי פיט"א והייתה הלבוש הרשמי של כל הקשתים והמגרש החל להתמלא בצבע. בשנת 1979 יהודה יעקובוביץ נפגע בכתפו תוך אימון כושר ואיבד את יכולת הירי. מרגע זה הוא הקדיש את זמנו לארגון ענף הקשתות ולאימון הנבחרת.

ובינתיים בעולם

באולימפיאדת מוסקווה בשנת 1980 זכו במקומות הראשונים חברי הנבחרת הרוסית בפעם הראשונה מאז שהענף חזר למשחקים.

בשנים אלו היו מעט מאוד ילדים ונוער בתחום, ואלה שהיו חלק מהענף ברובם היו "בנים ובנות של". הילדים שהתחרו היו גיורא ליפשיץ (בנו של האוורד ליפשיץ), עדן זאבי (בנו של שמשון זאבי) וערן קפלן, ואלה היוו גרעין קשה ויחידי של קבוצת הילדים בענף. בנוער התאמנו דני פרי וירון מרקוס שחזרו לתחום אחרי שנים רבות ובהמשך הצטרפו יותם אלון (הבן של דוב אלון) ואבשלום ויינשטיין (בנו של אמנון) וגם כמובן גל סורוקר (בנו של אריק) ועדי רביד שפעילים עד היום.

בתקופה זו נפתחו מועדונים בקיבוץ חפציבה (10 קשתים) ורביבים שניהם בניהולו של עמית דרור מוותיקי המאמנים שלנו שהחל לירות בשנת 1982, בעוד שבתקופה ההיא מועדון גבעתיים היה גדול המועדונים ומנה כ40 קשתים. חשוב לציין גם את בתי הלוחם, אחד בתל אביב שהוקם על ידי יהודה יעקובוביץ, בית הלוחם ירושלים בניהולו של מאיר אלבז ואת בית הלוחם חיפה שנוהל על ידי ד"ר יוסי כהן .לבתי הלוחם היו תרומה גדולה לתחום אבל תמיד נשארו כיחידה נפרדת מאיגוד הקשתים ושמרו על ניהול ועצמאות תקציבית.

בשנת 1980 - נערך מחנה אימונים בגבעתיים לנבחרות גרמניה, שווייץ וישראל בגבעתיים. בישראל באותה תקופה לא היו שופטים רשמיים והקשתים עצמם שפטו בתחרויות. במהלך מחנה האימונים ניגש יהודה יעקובוביץ לקשת ג'יי בן ארי ואמר לו "ג'יי, אתה דובר אנגלית, נכון? אז קח..." והניח לפניו את ספר החוקים של פיט"א ספר בעובי 5 ס"מ שאותו היה צריך ג'יי ללמוד בעל פה תוך 24 שעות על מנת לשפוט ולנהל את התחרות שהתקיימה בסופו של מחנה האימונים, וכך הוסמך השופט הישראלי הראשון.

לאחר מכן יצאו ג'יי ויורם סלמנוביץ ז"ל לקורס שופטים בינלאומיים בו לקחו חלק 50 שופטים מ-15 מדינות. בסוף הקורס נבחרו שלושה שופטים לתואר מועמד לשופט בינלאומי ובתוכם ג'יי בן ארי. מאז ניהל וריכז ג'יי את כול נושא השיפוט עד לפרישה מחוייבת בגיל 65 והוחלף על ידי יובל פלג.

בשנת 1983 - נערכה בארץ תחרות בינלאומית במסגרת משחקי הפועל. באותה הזדמנות הגיעו לארץ כ-50 קשתים מחו"ל וכולם התאספו וירו במגרש הפועל בשפיים. בתחרות זו הוכנסה לפעולה באופן רשמי מערכת רמזורים ייעודית שנקנתה לטובת התחרות והמערכת הישנה אשר נבנתה על ידי אחד החברים מרמזור ישן, יצאה לפנסיה.

בשנת 1984- נערך לראשונה דירוג קשתים שנקרא "הקשת המצטיין". הדירוג היה ברמה הארצית ונעשה בשיטת הניקוד השלילי דהיינו אפס נקודות למקום הראשון, שני-נקודה אחת, שלישי שתי נקודות. תוצאות הקשת המצטיין היו: בקטגורית הבוגרים במקום הראשון היה האוורד ליפשיץ, במקום השני אילן נקש ובמקום השלישי שמשון זאבי. בקטגורית הנוער במקום הראשון גיורא ליפשיץ במקום השני אודי ניר ובמקום השלישי ערן קפלן. בהמשך השנה יצא האוורד ליפשיץ לתחרות פיט"א כפולה שנערכה בהולנד והשיג שיא ישראלי של 2411 נקודות (1198+1213) מתוך 2880 נקודות אפשריות.

ובינתיים בעולם

באולימפיאדת לוס אנג'לס בשנת 1984 זכה דארל פייס במדליה האולימפית השנייה שלו.

בשנים אלו על מנת לצאת לתחרויות בחול נאלצו הקשתים לעבור מכסת תחרויות ולהשיג תוצאות. לא נערכו יותר מדיי תחרויות וכך קם לו מפעל שנקרא "תחרויות השלושה" תחרויות השלושה היו תחרויות "רשמיות" אך קטנות מאוד של שלושה קשתים שהיו מגיעים לרמת רחל ושם בשדות השיגו את הקווטות. זה בדרך כלל היה האוורד ליפשיץ, אילן נקש ואמנון ויינשטיין אליהם מצטרפים מדיי פעם עוד קשתים.

מגרש זה היה על הקו הירוק וליד כפר ערבי עוין. יום אחד שמשון זאבי פספס חץ שנעלם. לאחר מספר דקות הופיע רועה צאן שטען שהחץ הרג את אחד הכבשים שלו. התקרית הסתיימה תודות לפאקט סיגריות טיים (שמשון היה מעשן כבד) והכול הסתיים בשלום.

בשנת 1985 - מתגייס אילן נקש והופך להיות הספורטאי המצטיין הראשון שלנו בצה"ל.

בשנת 1986 - בגיל 16 בלבד הצטרף גיגי בנו של האוורד לנבחרת ישראל הבוגרת.

בשנים אלו ענף הקליעה בהפועל היה חזק ומפותח ביותר ובראשו עמד עמנואל בן עמרם. עמנואל ניסה כל השנים להכפיף את תחום הקשתות לועדת הקליעה למרות התנגדות הנהלת האיגוד. בשנים ההם הוקם מרכז הקליעה האולימפי בהרצליה ועמנואל החליט להקצות לקשתים שטח ולפתוח מועדון תחת השם הפועל קשת הרצליה. אילן נקש שפעל רבות להקמת המועדון ריכז את הפעילות ובמשך שנים היה מועדון חזק ובית למעל 100 חברים. המטווח בהרצליה, שהינו המועדון היחידי שתוכנן במקור לשמש לקשתות וסיפק יכולת ירי עד ל90 מטר פרש בזמנו מאיגוד הספורט והחל להתנהל באופן עצמאי מול גופי התמיכה השונים והיה גם לאחד המועדונים המתוקצבים ביותר שהיו בענף הקשתות.

לקראת סוף השנה נערך פיקניק קשתות לכל הקשתים בארץ ובני משפחותיהם. האירוע התקיים ביער בן שמן

והשתתפו בו 100 איש. בנוסף לשפע האוכל התקיימו גם תחרויות היתוליות אשר זכו להצלחה מסחררת.

התפתחות מקצועית בשנים אלו

קורס מאמנים – בשנת 1984-כעשרה קשתים נרשמו לקורס שהתקיים "במכון וינגייט. בין המשתתפים היו מלכה רצקוף ומאיר אלבז מהפועל ירושלים, גיי ועמית מהפועל רביבים, ג'יי בן ארי, אודי ניר ועמיקם כהן ממועדון קשתי תל אביב. יהודה היה רכז הקורס מאחר והיה היחיד שהייתה בידו הסמכה להכשיר מאמנים לקבלת תעודה. אנשי מקצוע שונים הוזמנו להרצות בקורס ובסיום עמדו המשתתפים בבחינה לקבלת תעודת ממכון "וינגייט".

נבחרת ישראל – יהודה יעקובוביץ, מאמן הנבחרת, כתב תכנית מקצועית שנתית שהייתה מחולקת לפי העונות הספורטיביות. בנוסף הייתה תכנית אישית לכל קשת בהתאם ליכולותיו. התכניות היו מודפסות וניתנו לכל חברי נבחרת. האימונים נערכו לרוב במגרש גבעתיים וחלקם נערכו במכון וינגייט שם נעזרו בציוד ובידע המתקדם ביותר. כמו כן התקיימו מחנות אימונים ונסיעות לתחרויות הכנה בחו"ל. יש להדגיש שלמרות האווירה המיוחדת ומיעוט המשתתפים לא הייתה כל העדפה לקשת זה או אחר וכל ההחלטות התקבלו בצורה מקצועית לחלוטין.

האוורד ליפשיץ ויהודה יעקובוביץ יצאו להשתלמויות מקצועיות והשתתפו בקורס מאמנים דרגה ארבע בארה"ב. בקורס הרצו טובי המאמנים שהיו בארה"ב.

רשימת תחרויות בינלאומיות והקשתים מאמן וראש משלחת: יהודה יעקובוביץ מנהלן: עמיקם כהן

1980 – אליפות אירופה- צרפת – רותי רום.

1981 – אליפות עולם – איטליה – האוורד, אילן נקש, דב אלון, שמשון זאבי.

1982 – תחרות בג'נבה – האוורד, אילן, גדעון סקופ.

1982 – אליפות אירופה – קצ'קאמט, הונגריה – האוורד, אילן, גדעון סקופ.

1983 – אליפות עולם – לוס אנג'לס ארה"ב – האוורד, אילן נקש.

1984 – תחרות ידידות בהולנד וביקור חוזר שלהם בארץ.

1985 – תחרות הכנה – מונקו.

1986 – אליפות אירופה – איזמיר, תורכיה – האוורד, גיגי ליפשיץ, אילן נקש.

1987 – אליפות אירופה לנוער – לוקסנבורג –

1987 – אליפות עולם – אדלאייד, אוסטרליה – האוורד ליפשיץ.

1987 – משחקי הפועל – גבעתיים בהשתתפות כול קשתי ישראל.

1988 – אליפות אירופה – לוקסנבורג. בתחרות זאת ירה האוורד תוצאה של 351 נקודות ב30 מטר. תוצאה קטנה מהשיא העולמי בחמש נקודות בלבד.

1989 – אליפות עולם – לוזאן, שוויצריה – האוורד, אילן, גיגי, דב אלון.-בתחרות זו הגיע גיגי לתוצאה הגבוהה בנבחרת כאשר חצה את רף ה1200 . רגע אותו הגדיר האוורד ליפשיץ כשיא של הקריירה שלו.

ובינתיים בעולם

באולימפיאדת סיאול בשנת 1988 הוצגה לראשונה קטגורית נבחרות למשחקים והתחרות לא רק הייתה אישית

בשנת 1988 הפסיד האוורד ליפשיץ באליפות הארץ לאילן נקש ולראשונה לאחר שנים רבות נאלץ לוותר על כתר האליפות.

בשנת 1989 – יהודה יעקובוביץ מסיים את תפקידו ומעביר את תפקיד היו"ר לדב אלון.

הסקירה נכתבה בעזרתו של יהודה יעקובוביץ יו"ר האיגוד בין השנים 1970-1989. והתבססה על מסמכים וזיכרון כל הערה בונה תתקבל ברצון.

סקירה על מצב הקשתות בישראל בשנת 1985 שנערך על ידי ד"ר שמשון זאבי